כתחפושת לפורים 2016, דגם מתקדם מבחינת טכניקות ומורכבות שמלת ערב - שמלת כלה / שושבינה.
שלבי העבודה לתפירת השמלה :
1. בחירת הבדים המתאימים, חשיבה על תחתית מתנפחת.
2. כדי שהבד המוכן על הילדה יסתובב כמו רקדנית וגם יגיע לרצפה מעל תחתית נפוחה, היה צורך בחישוב מורכב - כמה בד ואיך נגזור אותו.
3. גזרנו את החלק התחתון באלכסון, כלומר, כמו קיפול מטפחת ולא במקביל לקפל בד רגיל. לכן, זה צרך הרבה בד.
4. השתמשנו בחלק אחורי כדי להתאים ולגזור מדוייק את החלק הקדמי. לא לשכוח שבד סאטן חלקלק וקשה בגזירה.
5. המותניים נגזרו במקסימום רוחב כמו קלוש ומקסימום כיווץ. (ניתן לראות זאת בתמונה)
6. נעמה רצתה מאוד צמוד את החלק העליון ועל כן היה קשה במיוחד להתאים לחלק התחתון הרחב. מה גם שבית השחי צריך להיות מתאים לשרוול שעשוי מבד תחרה גמיש ולקחת בחשבון שהילדה גודלת.
7. עשינו כיווץ בעבודת יד של המותן, חיברנו בזהירות לחלק התחתון את החלק העליון.
8. נעמה הביאה חגורה למותן מאבנים וחרוזים וחיברה אותה על התפר בעבודת יד בתך מכונה ידני.
9. התחתית (קרולינה) הובאה, בערך מוכנה, מסבתא שלה. אבל, הייתה קרועה מול החישוקים וקטנה במותניים. פתחנו פתח מתאים לצורך הכנסת רוכסן כמו למכנסיים, כלומר, עם שיניים עבות ויש לציין שנעמה למרות גילה הצעיר גילתה סבלנות ושקדנות לחבר את הרוכסן מול הכיווץ במכונת תפירה ללא הפעלת חשמל, כלומר, ידני.
10. גזרנו שרוול מתאים לבד גמיש והשתמשנו בקשתות שהופיעו בבד כקישוט במכפלת של השרוול. חיברנו לחולצה.
11. לעיבוד המחשוף השתמשנו בסרט אלכסון סאטן רחב, גיהצנו אותו לחצי והכנסנו את הקצה בין שני החצאים.
12. אחרי תפירה צפופה של מכליב, על מנת שהבד לא יברח מהסרט, בחרנו ברקמה במכונה ואפשר לראות זאת בסרטון.
שלבי העבודה לתפירת השמלה :
1. בחירת הבדים המתאימים, חשיבה על תחתית מתנפחת.
 |
| הבד כבר מקופל וגזור במעגל במותן |
2. כדי שהבד המוכן על הילדה יסתובב כמו רקדנית וגם יגיע לרצפה מעל תחתית נפוחה, היה צורך בחישוב מורכב - כמה בד ואיך נגזור אותו.
3. גזרנו את החלק התחתון באלכסון, כלומר, כמו קיפול מטפחת ולא במקביל לקפל בד רגיל. לכן, זה צרך הרבה בד.
4. השתמשנו בחלק אחורי כדי להתאים ולגזור מדוייק את החלק הקדמי. לא לשכוח שבד סאטן חלקלק וקשה בגזירה.
5. המותניים נגזרו במקסימום רוחב כמו קלוש ומקסימום כיווץ. (ניתן לראות זאת בתמונה)
6. נעמה רצתה מאוד צמוד את החלק העליון ועל כן היה קשה במיוחד להתאים לחלק התחתון הרחב. מה גם שבית השחי צריך להיות מתאים לשרוול שעשוי מבד תחרה גמיש ולקחת בחשבון שהילדה גודלת.
7. עשינו כיווץ בעבודת יד של המותן, חיברנו בזהירות לחלק התחתון את החלק העליון.
8. נעמה הביאה חגורה למותן מאבנים וחרוזים וחיברה אותה על התפר בעבודת יד בתך מכונה ידני.
9. התחתית (קרולינה) הובאה, בערך מוכנה, מסבתא שלה. אבל, הייתה קרועה מול החישוקים וקטנה במותניים. פתחנו פתח מתאים לצורך הכנסת רוכסן כמו למכנסיים, כלומר, עם שיניים עבות ויש לציין שנעמה למרות גילה הצעיר גילתה סבלנות ושקדנות לחבר את הרוכסן מול הכיווץ במכונת תפירה ללא הפעלת חשמל, כלומר, ידני.
10. גזרנו שרוול מתאים לבד גמיש והשתמשנו בקשתות שהופיעו בבד כקישוט במכפלת של השרוול. חיברנו לחולצה.
11. לעיבוד המחשוף השתמשנו בסרט אלכסון סאטן רחב, גיהצנו אותו לחצי והכנסנו את הקצה בין שני החצאים.
12. אחרי תפירה צפופה של מכליב, על מנת שהבד לא יברח מהסרט, בחרנו ברקמה במכונה ואפשר לראות זאת בסרטון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה